זאב טראום
בן לבלומה ומשה.
נשוי לברנדה.
אב לאסתר, אביטל מאשה וכתריאל.
נולד בכ"ב בחשוון תש"י, 14.11.1949.
גר בניו-יורק, יודפת.
שירת בחיל התותחנים.
נפל בקרב בעזה בי"ח חשוון תש"ן, 15.11.1989.
היה בן ארבעים בנופלו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין יודפת.
זאב נולד ב-14.11.1949 בחיפה, ושם גר עם הוריו עד גיל 8. ב-1957 ירדה המשפחה לארה"ב, לניו-יורק, ושם הוא נשאר: גדל, למד והשתתף בתנועה הציונית עד שנת 1969. במשך השנים בארה"ב, זאב היה מאוד פעיל בתנועת הבונים של התק"ם, ועם החינוך הציוני שקיבל מחוץ לבית ואהבת הארץ שלמד מתוך הבית, היה לו ברור שהוא צריך לחזור לארץ.
בגמר לימודי התיכון בניו-יורק, שכללו תקופה קצרה בישיבה, הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה. אחר זמן קצר, החליט שהוא רוצה לעלות לארץ, עוד לפני גמר לימודיו באוניברסיטה, וכך הגיע לישראל, היישר למושב יודפת, מקום בו ישבו חברים טובים שלו מילדותו בניו-יורק.
הוא התחיל לעבוד בענף הפרחים עוד לפני גיוסו לצבא. הענף היה אז בתחילת דרכו.
בערך באותה תקופה, בשנת 1969, התארגן גרעין נח"ל ביודפת, וזאב הצטרף לגרעין. הוא נשלח מטעם הנח"ל לקורס מקצועי בתותחנים. בשירות הסדיר הגיע לבקעת הירדן, לתעלת סואץ ולמתלה, וישבו בהיאחזות ארגמן יחד עם עוד גרעין.
רוב העבודה שלהם היתה לבצע מארבים ופטרולים, למרות שזה היה אחרי תקופת החדירות מירדן.
זאב כתב מעט מאוד על תקופת השרות הסדיר, אבל היה לו מאוד קשה להסתגל לחיי הצבא ובכלל לארץ, למרות שהוא צבר, אחרי השנים שבהם שהה בארה"ב. בכל זאת התרגל, ובינתיים עברה תקופת הקליטה שלו, כאשר יצא משירות סדיר, הרגיש עצמו צבר אמיתי ואחד מן השורה. אחרי ההיאחזות, הגיע הגרעין למתלה ונשאר בקו השני למתלה כחצי שנה. אח"כ ישבו בתעלה במוצב "ציונה" חודשיים, בעבודת תצפיות על האיזור.
בתקופת השל"ת של הנח"ל, חזר הגרעין ליודפת, וזאת התקופה שאני הכרתי אותו. בסוף השל"ת, הוא ועוד חבר גרעין נשלחו לאי טיראן שנמצא מול שארם א-שיך, במסגרת חיל רגלים. שם השירות היה במסגרת גמישה מאוד, ועיקר העבודה היתה שמירה. מיד עם השחרור מהצבא חזר לעבודה ביודפת בענף הפרחים. שם הענף התחיל להתפתח, וזאב הקדיש הרבה שעות ויוזמה אישית לענף. ב-1972 התחתן, וב-1973 נולדה הבת הבכורה.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הוא נשלח לגולן ואח"כ הגיעו עד סוריה, שם ישב עם התותחנים כחצי שנה עד שהשתחרר. אחרי המלחמה שב זאב לעבודתו בענף הפרחים, אבל עכשיו היה צריך למלא מקום כאחראי הענף במקום חבר משק שנהרג במלחמה.
הרבה יוזמה אישית, כשרון וניסיון אישי הכניס לפיתוח הענף, ובמשך שנים ענף הפרחים התפתח להצלחה רבה מבחינה מקצועית וכלכלית.
כך חלפו השנים, נולדו עוד 3 ילדים ובנינו יחד בית חם ומשפחה חמה.
כידוע, השתתף זאב במבצע ליטני, והרבה פעמים ישב בכוננות על גבול הצפון, עקב תקרית או חשד לפעולות מצד הסורים. במלחמת של"ג, היה בין המילואימניקים הראשונים בתותחנים שנכנסו ללבנון, ואח"כ חזרו לשם לשרת במילואים. זאב היה איש נדיב מאוד, מוכשר ונבון. איש משפחה ואיש עבודה. הוא היה דמות תומכת ביותר לאשתו ולילדיו. הוא אהב מאוד את ישראל ושרת בצבא, כי ראה את השרות כחובה לכל אזרח כלפי הארץ, אבל בטבעו לא היה איש צבא.
הוא רצה שישראל תהיה מקום בטוח לילדיו, הוא רצה שלום עם שכנינו, שילדיו ימצאו פה שקט ועתיד בארץ המולדת.
ברנדה