עמרי גולדין
בן לטילדה ואמירם.
נולד בכ"ט באייר תשמ"ב, 22.05.1982.
גר ביבנה, מצפה אביב.
שירת בחיל השלישות.
נהרג בפיגוע חבלני בכ"ו באב תשס"ב, 04.08.2002.
היה בן עשרים בנופלו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במשגב.
עמרי נולד בפ"ת ב-22 במאי 1982 וגדל ביבנה כבן הצעיר מבין שלושה בנים במשפחת גולדין.
כילד היה עמרי שובב לא קטן, ויחד עם שני אחיו הגדולים, או עם חבריו, היה נוהג לשחק הרבה בחצר הבית ברח' הדס ולהשתעשע יחף בחולות שהקיפו אותה, בימיה הראשונים של שכונת נווה אילן.
עוד בשנותיו הראשונות בביה"ס היסודי "רמות ויצמן", ואח"כ בחטה"ב ותיכון ע"ש "גינסבורג", התגלה עמרי כילד נבון ומוכשר, בעל נטייה טבעית למקצועות הריאליים. אולם, עד מהרה הבין כי בחיים יש יותר מלימודים בביה"ס, ובמהלך שנות התבגרותו התעניין במוסיקה, למד לנגן בפסנתר והשתתף בנבחרת האתלטיקה של ביה"ס, בעיקר כרץ משוכות. בשנת 1998, בהיותו בכיתה י"א, הקימו הוא וכמה מחבריו את להקת הפאנק "הפוסי של לוסי" (בה שימש כסולן לצד חברו, עמית אדן), ומאז החלו לכתוב מילים לשירים, להלחינם ולערוך חזרות להופעות, שבאו אח"כ.
ככל שקרבו שנות התיכון לסיומן והשירות הצבאי קרב ובא, הלכה והתפתחה אצל עמרי מודעות חברתית ואזרחית עמוקה, שהניבה מחשבות רבות על אי-צדק, על פערים חברתיים-כלכליים ועל הסתאבות השלטון והממסד. מחשבות אלה, שחלק עם חבריו, מצאו את דרכן למילות השירים בדיסק הראשון של הלהקה, "צב 8", שיצא לאור בשנת 2002, שנת ה- 20 לחייו. צאת הדיסק היה פרי עמל רב של שנים וסימל עבור עמרי הגשמה של חלום.
לצבא התגייס עמרי, לאחר שסיים את בחינות הבגרות בהצלחה, ולאחר כמה חודשים בהם גר והתפרנס מחוץ לבית הוריו, שעברו לגור במצפה אבי"ב שבגליל. את מרבית שירותו הצבאי עשה עמרי כמש"ק סגל בפיקוד הצפון ועד מהרה התבלט והוערך ע"י מפקדיו ורעיו כחייל מצטיין.
בשנה האחרונה לחייו החל עמרי ללמוד לבד לנגן על גיטרה, שקיבל במתנה ליום הולדתו ה-20, ובימי שלישי, כשחזר הביתה לחופשה קצרה, החל ללמוד את השפה הערבית יחד עם אביו, במטרה להיטיב את הקשר עם שכניו הערבים בגליל.
עמרי נהרג בפיגוע חבלני באוטובוס בצומת מירון, כשהוא ישן ואוחז בידה של אביב, ידידתו הטובה, כשהם בדרכם לבסיסם שבצפת.
ילד קסם, עלם חמודות, אוהב ואהוב על כולם, לנצח.