דיאב רג'א סועאד
בן לשיחה ורג'א.
נולד בשנת 1952.
גר בכפר סלאמה שבמועצה האיזורית משגב.
שירת בחיל רגלים.
נפל בעת מילוי תפקידו בו' בתשרי תשמ"ט, 17.09.1988.
היה בן שלושים ושש בנופלו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בואדי צלמון.
דיאב נולד בשנת 1952, בן לרג'א ושיחה משבט סואעד אשר מקום מושבו בואדי צלמון.
דיאב, בן שבט סואעד אשר קשר את גורלו בגורל מדינת ישראל. בני השבט משרתים בנאמנות בצה"ל ובזרועות הביטחון השונות, כולל יחידות מובחרות.
דיאב גדל בכפרו אשר היה מרוחק מכפרים אחרים ונאלץ לצעוד ברגל, יום יום, בחורף ובקיץ, קילומטרים רבים כדי להגיע לביה"ס בכפר ראמה. הוא היה יוצא יום יום ברצון רב ללמוד והתגבר על כל הקשיים.
לצערו, עקב מחלת אביו נאלץ לעזוב את ספסל הלימודים כדי לעזור בפרנסת המשפחה ועבד במפעלים בערים הסמוכות.
בשנת 1973 פנו גורמים שונים ממערכת הביטחון אל צעירי הכפר כדי שיתנדבו לצבא. דיאב היה בין הראשונים שנענו לבקשה, ובדצמבר 1971 התגייס לצה"ל והחל את שירותו בחטיבת הבקעה, על גבול ירדן. לאחר מספר חודשים הועבר לסיני ושירת ברפיח, עזה, עד פינוי סיני. בשנת 1981 ביקש לשרת קרוב לבית והוצב ביחידה 300 בגבול הצפון.
במלחמת של"ג הוצב בציר החוף. נפצע קשה תוך לחימה בחירוף נפש ופונה לבי"ח רמב"ם. לאחר החלמתו חזר ליחידה והוצב בדרום לבנון, שם שירת עד לפינוי בשנת 1985 ואז המשיך במשימות ביטחון שוטף בגבול הצפון.
במהלך שירותו התחתן עם בחירת ליבו חמדה ונולדו להם שישה ילדים.
ביום 17.09.1988, במהלך סיור בצפון, נהרג בתאונת דרכים בעת מילוי תפקידו.
השאיר אחריו הורים, האח חוסיין והאחיות סבחה וודחה. כמו כן, אישה ושישה ילדים קטנים – חובייה בת 13, נימר בן 11, מוחמד בן 10, חסן בן 9, נאדיה בת 8 ותגדיר בת 3 חודשים בלבד.
הובא למנוחות בבית העלמין בוואדי צלמון.