עומר פסחוב
בן לאיילת ופסח.
אח לרוני, נימרוד וברקת.
נולד בא' באב תשנ"ח, 24.07.1998.
גר בכמון.
נהרג בפעולת איבה בי"ח בתמוז תשס"ו, 14.07.2006.
היה בן שמונה במותו.
הובא למנוחת עולמים במשגב.
עומר מנשה, בן איילת ופסח, נולד בישראל בא' באב תשנ"ח (24.07.1998). אח צעיר לרוני, נימרוד וברקת. נולד בנהריה וגדל ביישוב כמון שבגליל התחתון. למד בבית הספר היסודי "רעות" בנהריה, תלמיד מצטיין שאהב ללמוד ורכש את הקריאה בהנאה רבה.
"עומר נולד בנהריה, ומיד היה ברור לכל כי מדובר בילד מיוחד, ילד שיכבוש את העולם", מספרים ההורים, "כבר בינקותו אהב לפרק ולהרכיב דברי חשמל שונים. פאזלים בעלי מאה חלקים הרכיב כבר בגיל שלוש. ילד קסם, מיד היה נכנס לליבו של כל אדם. חייכני, נדיב ומלא שמחת חיים, עבורנו היה ליבת האנרגיה של המשפחה".
עומר, ילד של טבע, היה רוכן ומביט בשלווה בחרקים או בשיירת נמלים חולפת, לעיתים היה אוסף אותם ומנסה לגדלם. הנעליים היו ממנו והלאה, הארץ הייתה פרושה לרגליו וכמהה לצעדיו.
"עומר שלנו רצה לכבוש את העולם כמה שיותר מהר", מספרים הוריו, "רצה לדעת הכל, וידו בכל. חלומות רבים רקם עם אביו, לשפץ רכב ישן ולהופכו לרכב מסע 4x4, לנסוע במדבר כשברקע מוזיקה מחרישת אוזניים, לרדת לצלול באילת, לכבוש את ברזיל ולהיות אלוף העולם בג'יו-ג'יטסו".
על אימוניו בג'יו-גיטסו סיפר אילן, מאמנו: "לראות אותך באימון זה לראות אותך שובב לפני תחילת האימון עם החברים שלך, ורציני כשמדובר בטכניקה ובהתקדמות שלך. ומצחיק-מצחיק לאורך כל הדרך...
נלחם בכל הלב והנשמה, תוקף, מתרוצץ, חושב, שוב תוקף שוב חושב ולא מוותר, פשוט לא מוותר. כל קרב רק נותן לך כוח להמשיך להילחם...
סוף יום במחנה, כולם שפוכים עם הלשון בחוץ ואתה, עם לחיים אדומות ממאמץ, עם קול דק עדין ומיוחד, מלא מרץ ורוצה עוד משחק אחד או שניים."
פעמיים זכה עומר להישגים מרשימים בתחום אמנות הלחימה בו התאמן, הג'יו-ג'יטסו – בשנת 2004 היה אלוף הארץ לגילו, ובשנת 2006 זכה במקום השני באליפות ישראל.
כותבים בני המשפחה: "עומר התבלט ביופיו. שיערו הזהוב כצבע המדבר ועיניו הירוקות, אשר שינו את צבען בשעת כעס, גרמו לו לייחודיות מדהימה. עומר ידע למצוא את הטוב גם בדברים שלנו, המבוגרים, קשה להבין. הוא למד מהם והתקדם הלאה".
ב- 12 ביולי 2006 החלה מלחמת לבנון השנייה. אחרי יומיים סוערים, שבהם חוו מטחים רבים של קטיושות, החליטו פסח ואיילת פיסאחוב לבלות את השבת עם ארבעת ילדיהם במושב מירון, בבית הוריה של איילת, יהודית ונפתלי איצקוביץ.
ביום שישי לפנות ערב, י"ח בתמוז תשס"ו (14.07.2006), נחתה קטיושה שנורתה מלבנון בסלון בית משפחת איצקוביץ במירון. עומר וסבתו יהודית נהרגו במקום. שלושה בני משפחה נוספים נפצעו.
עומר נהרג עשרה ימים לפני יום הולדתו השמיני. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במשגב. הותיר הורים, שני אחים ואחות.
"עומר שלנו, מתנה מדהימה שקיבלנו מאלוהים לשמונה שנים", כותבים בני המשפחה, "הריק כל כך גדול בלעדיך. והשקט צועק את חסרונך. ליבנו שבור. מתגעגעים ואוהבים, אבא ואימא, רוני, נימרוד וברקת".

באתר האינטרנט קהילת המנחמים פורסמו קורות חייו של עומר, תמונות שלו והספדים לזכרו.